מעולם לא עסקתי בעבודה שהצריכה ישיבה ממושכת, כזו שכמעט ולא אפשרה לי לנוע מכוון אחד למשנהו, לקום ולזוז לפרקים. את שעותי הרבות מול המחשב שלבתי מאז ומתמיד עם תנועות ומתיחות משחררות. קורסים, השתלמויות תואר ראשון, גלישה באינטרנט, אין מקרה בו ישבתי ללא נוע יותר מחצי שעה, אך מהרגע שהאופנוע פינה את מקומו לארבעת הגלגלים החלו הצרות. הצוואר והגב התחתון החלו להזכיר לי כי הם קיימים, הכאב החל עדין ומאז לא מרפה מפעם לפעם ואף נוגס בשלוותי. הישיבה הממושכת הפכה למגפה בתקופה בה אנו חיים ומגוון המקצועות בהם מעורבת ישיבה ממושכת נמצא בעלייה מתמדת. מה הפך את הישיבה לכה הרסנית ומנוונת? איך מזהים אותה ובאילו דרכים ניתן להתמודד עמה? כל זאת ב3 המאמרים הבאים.
אם אתם יושבים למעלה מ6 שעות ביום אז הכתוב פה הוא עבורכם ואם אתם סובלים מכאב זה או אחר על אחת כמה וכמה.
האם הישיבה על כיסא התקיימה מאז ומתמיד? מסתבר כי מקור הישיבה על הכיסא הנו במנהג ראשי שבטים קדמונים, אשר השתמשו בו כסמל לסטטוס ומעמד. כבודו של ראש השבט צוין על ידי הגבהתו מהציבור, על גבי כיסא רם. ע
ם חלוף השנים איבד הכיסא את מעמדו המלכותי והפך לרהיט נפוץ בקרב כולנו. כבר בעשורים האחרונים ניתן להבחין כי האדם מבלה את מרבית שעות יומו בישיבה וכמות שכך המלאכות הפכו למונוטוניות וסטטיות. עבודת הידיים, הכה חיונית, התחלפה במכונות תעשייתיות וכל שנותר הוא לפקח עליהן. לא צריך, אם כך, להיות איש היי-טק, מנכ”ל, מעצב או מזכירה כדי להיכנס לרשימת ה” מרבים לשבת “. כולנו בסכנה, כולנו מבלים שעות רבות בישיבה, אם זה בנסיעה ובשהייה בעומסי התנועה הכבדים המאפיינים כל כך את כבישיי הארץ, אם זה בתור הבנק או אצל הרופא, על כורסאות הטלוויזיה ובמהלך הסעודות, טוב נו, איך שכחתי את השיטוט במרחבי האינטרנט כאשר אנו מעיינים בדואר האלקטרוני, משתפים חוויות ברשתות החברתיות וגולשים להנאתנו באתרים הרבים (כן, גם כעת בהביטכם על המרקע). המגפה כבר פה !!!
איך משפיעה הישיבה הממושכת על גופינו?
כשגופינו עומד ומתעייף אנו מתיישבים כדי להפחית את העומס המוטל עליו. אנו בטוחים כי כעת הגוף נח ונזקי המעמסה חלפו,אך אנו לא ערים לעובדה כי אפילו כשהתנוחה נכונה כמה שתהיה הלחץ בין החוליות השונות בעמוד השדרה כאשר אנו יושבים עולה ב 30% (סלרס, 1994). בעמידה, אם כך, נשמרות העקומות הטבעיות של עמוד השדרה אולם בישיבה, גודל העקומות משתנה והמושפעים הראשונים הם שריריי הגוף ושאר רקמות החיבור – הגידים, הרצועות הסחוסים והעצמות. מבנים שכל תפקידם הוא לשמש תומך מושלם לאיברי הגוף הולכים ומתנוונים. כאשר המצב מופעל ממושכות אין מן הנמנע שתופענה תופעות שיעוררו כאבים ויסבו לנו סבל רב.
לסיכום חלק ראשון זה בסדרת המאמרים נציין כי חוליות עמוד השדרה הן המרכיב הגרמי העיקרי של גופנו, הן עמוד התווך שלו ואליו (ע.ש) מתחברות הזרועות, הצוואר, השכמות הצלעות ולא רק, גם עצמות האגן ובדרך בלתי ישירה גם הרגליים. הדבר המעניין והמרתק ביותר הוא המבנה המערכתי העובר בתעלת עמוד השדרה – מערכת העצבים. אם נקצר במשפט אוכל לתארה כמערכת צינורות חשמל המתחילה את דרכה במוחנו ומשם יורדת דרך חוט השדרה לכל איבריי הגוף. מערכת זו אחראית לא רק על הפעלת השרירים המניעים אותנו אלא גם על היכולת לחוש. כאשר מוטל עומס על מערכת התנועה יתכנו מקרים בהם אותם עצבים נלחצים וניזוקים. הדבר יבוא לידי ביטוי בתחושת כאב המלווה בהידמויות, עקצוצים ונימולים, נוקשות, חולשה ואף חוסר יכולת בתנועה.
